לחוות הדעת הרפואית יש תוקף משפטי והיא נדרשת במקרים שבהם בית המשפט צריך להכריע בנוגע לנזקים גופניים ו/או נפשיים שנגרמו לתובע. באופן עקרוני יש לצרף חוות דעת רפואית לכל תביעת נזיקין המוגשת במטרה לקבל פיצוי בגין נזקי גוף.
במקרים רבים לא רק התובע מגיש חוות דעת רפואית אלא גם הצד הנתבע וכן לא אחת בית המשפט מחליט למנות מומחה רפואי מטעמו כדי להכריע בין שני הצדדים. כפי שנפרט בהמשך, במקרה של תביעות המוגשות בעקבות תאונות דרכים הדברים מעט שונים, שכן במקרים אלה המומחה הרפואי ימונה על ידי בית המשפט בלבד ואף אחד מהצדדים המעורבים לא יהיה רשאי להגיש חוות דעת רפואית מטעמו.
הגשת תביעה לחברת הביטוח
כפי שציינו, בתביעות המוגשות לאחר תאונות דרכים, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו בהתאם לשיקול דעתו ובהתאם לבקשת התובע. בניגוד למה שמקובל בתביעות נזיקיות שבהן נטען כי לתובע נגרמה נכות רפואית, במקרים של תאונת דרכים אך ורק בית המשפט הוא זה שידאג לספק את חוות הדעת ולא התובע.
מן הסתם על התובע להגיש לרופאים שמונו לספק את חוות הדעת לבית המשפט מסמכים רפואיים שונים על מנת לסייע להם לקבוע אבחנה. יחד עם זאת, התובע לא רשאי להעביר מסמכים המכילים חוות דעת רפואית. המטרה של מינוי מומחה חיצוני על ידי בית המשפט היא לקבל נקודת מבט אובייקטיבית לחלוטין ובלתי תלויה על הנזק הגופני ו/או הנפשי שנגרם לתובע בעקבות התאונה שעבר.
כל זה על מנת שניתן יהיה לחשב את הפיצויים המגיעים לתובע. לאף אחד מהצדדים המעורבים בפרשה אסור לנסות להשפיע על המומחה הרפואי ולכן גם חברת הביטוח מנועה מהגשת חוות דעת רפואית.
למעשה המסמכים שהתובע רשאי להגיש למומחים הרפואיים, חייבים לעמוד בשלושה כללים: הכלל הראשון הוא שעל המסמכים לגעת בצורה ישירה לנשוא התביעה. הכלל השני הוא שעל המסמכים לעסוק בטיפולים הרפואיים שקיבל התובע והכלל השלישי הוא שאסור שיכילו כל חוות דעת רפואית מכל סוג שהוא.
מי אחראי לשלם את שכר הטרחה של הרופא המומחה?
כתיבה של חוות דעת רפואית היא עבודה לא פשוטה ולכן העלות של כתיבת חוות דעת רפואית יכולה להיות גבוהה ולהגיע לעשרת אלפים שקלים ואף למעלה מכך. נכון להיום בתביעות המוגשות נגד חברות ביטוח לאחר תאונות דרכים, נהוג כפתרון ביניים, להטיל את האחריות לתשלום שכר הרופא המומחה על חברות הביטוח באופן גורף.
יש לציין כי אם נפסקו לתובע אחוזי נכות על ידי המוסד לביטוח לאומי, לא יהיה צורך למנות מומחה רפואי על ידי בית המשפט ולא יהיה צורך בכתיבת חוות דעת רפואית. במקרים אלה בית המשפט יקבל את החלטת הוועדה הרפואית שפעלה מטעם המוסד לביטוח לאומי (הכוונה היא למקרים שבהם תאונת הדרכים הוכרה כתאונת עבודה). כמו כן לא יהיה צורך במינוי של מומחה רפואי לצורך כתיבת חוות דעת רפואית במקרים שבהם מדובר היה בתאונת דרכים שהתרחשה במסגרת שירות במשטרה או שירות צבאי ואחוזי הנכות כבר נקבעו על ידי וועדה רפואית של משרד הביטחון.
ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי
כאשר נפגע תאונת דרכים מגיש תביעה לקבלת פיצוי מהמוסד לביטוח לאומי, על מנת שניתן יהיה להעריך את חומרת הנזקים הגופניים ו/או הנפשיים, יהיה עליו להתייצב בפני ועדה רפואית. הפנייה למוסד לביטוח לאומי חשובה למשל במקרים שבהם הנפגע היה מעורב בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה, כלומר תאונת דרכים שהתרחשה בזמן העבודה, בחזרה הביתה מהעבודה או בדרך לעבודה.
במקרים רבים מחליטים חברי הוועדה הרפואית שהמבוטח לא סובל מנזקים חמורים במיוחד וזאת בזמן שהמבוטח סובל גם סובל מנזקים חמורים. במקרים האלה, יוכל המבוטח להגיש ערעור על החלטת חברי הוועדה. כדי שיוכל להוכיח שנעשה לו עוול, עליו לספק חוות דעת רפואית שבה יערער הרופא על החלטת חברי הוועדה תוך מתן הסברים לכך שההחלטה שהתקבלה שגויה וכי יש לשקול את האבחנה ואת אחוזי הנכות מחדש.