פגיעות נוירולוגיות

פגיעות נוירולוגיות הן פגיעות של מערכת העצבים ויחד עם פגיעות אורתופדיות, פגיעות אלו הן השכיחות ביותר בקרב נפגעי תאונות דרכים. למעשה במקרים רבים הפגיעה האורתופדית היא זו שהובילה לפגיעה הנוירולוגית.

כך לדוגמה שבר בחוליות הצוואר יכול להוביל להיווצרות של לחץ על סיבי עצבים בחוט השדרה ובעקבות זאת לגרום למגוון תסמינים נוירולוגים כמו תחושת נימול בידיים וברגליים, חולשת שרירים ואפילו שיתוק. במאמר שלפניכם נפרט אודות פציעות נוירולוגיות שונות השכיחות יחסית בקרב נפגעי תאונות דרכים.

דימום תוך-גולגולתי

תאונות דרכים הן בין הגורמים המרכזיים לחבלות ראש וחבלות ראש מהוות גורם סיכון לדימום תוך-גולגולתי. דימום תוך-גולגולתי הבא לידי ביטוי בדימום פנימי בתוך הגולגולת, הוא מצב חירום רפואי הנחשב לחמור ביותר. זאת כיוון שהדם המתפשט בתוך הגולגולת עשוי לגרום לעלייה של הלחץ התוך-גולגולתי וכתוצאה מכך להגביל את זרימת הדם לרקמת המוח ואף למחוץ את רקמת המוח.

נהוג להבחין בין שני סוגים מרכזיים של דימום תוך-גולגולתי, דימום חוץ-מוחי או חוץ-אקסיאלי ודימום תוך-מוחי: דימום חוץ-מוחי הוא דימום המתרחש מחוץ למוח ואילו דימום תוך-מוחי הוא דימום המתרחש בחדרי המוח או ברקמת המוח.

התסמינים של דימום תוך-גולגולתי יכולים לבוא לידי ביטוי בכאב ראש עוצמתי במיוחד המתפתח תוך שניות עד דקות מהתאונה, הקאות, תרדמת, ירידה ברמת ההכרה, בלבול, פוטופוביה, קישיון של הצוואר, כאבים בין העיניים, אישונים לא שווים, הפרעות ראיה, עוויתות בשרירים ועוד.

אפילפסיה

אפילפסיה היא לא מחלה אחת כי אם קבוצה גדולה של הפרעות נוירולוגיות הבאות לידי ביטוי בפרכוסים אפילפטיים. ישנם גורמים שונים לאפילפסיה, השכיחים בקבוצות גיל שונות. בדרך כלל אפילפסיה שהופיעה לראשונה בגיל ההתבגרות או בבגרות היא תוצאה של פגיעה ראשונית במערכת העצבים המרכזית. הכוונה היא בין היתר לחבלת ראש שיכולה להיות תוצאה של תאונת דרכים.

בעשורים האחרונים בישראל נקבע לא אחת כי נפגעי תאונות דרכים החלו לסבול מאפילפסיה לאחר התאונה וכי הגורם להתפתחות ההפרעה הנוירולוגית היה חבלת הראש בזמן התאונה. יש לציין כי לא תמיד הפרכוסים האפילפטיים מופיעים סמוך לתאונה וכי לעתים חולפות מספר שנים ממועד התאונה ועד להופעת התסמינים.

זעזוע מוח

מבין כל הסוגים של פגיעות מוח טראומטיות, זעזוע מוח הוא הנפוץ ביותר. נהוג להגדיר זעזוע מוח כחבלת ראש קהה, כלומר פגיעה רחבה המערבת את כל המוח וזאת בניגוד לחבלות ממוקדות המערבות אזור מסוים בלבד. זעזוע מוח מתרחש כשהמוח מתנגש עקב מכה חזקה או טלטול חזק בדפנות הגולגולת. גלי החבטה נספגים ברקמת המוח ומובילים לשיבוש בפעילות התקינה שלו.

יש לציין כי בין המוח לגולגולת מפריד הנוזל המוחי שדרתי ולכן לא כל פגיעת ראש תסתיים בזעזוע מוח. יחד עם זאת, בקרב נפגעי תאונות דרכים, מדובר על פגיעה שכיחה ביותר, לרוב כתוצאה מהטלטול האגרסיבי של הראש.

התסמין השכיח ביותר בקרב נפגעי תאונות דרכים הסובלים מזעזוע מוח הוא כאב ראש ובנוסף יתכנו תסמינים נוספים כמו בחילות והקאות, סחרחורת, פגיעה בקואורדינציה, הפרעות בשיווי המשקל, בעיות ראייה שונות כמו ראייה כפולה או ראייה מעורפלת ובנוסף רבים מהנפגעים הסובלים מזעזוע מוח מדווחים על צלצולים באוזניים.

בנוסף לתסמינים הפיזיים, יתכנו גם תסמינים רגשיים ותסמינים קוגניטיביים כמו חוסר התמצאות במרחב, בלבול, אובדן הכרה, אובדן זיכרון, שינויים במצב הרוח, הפרעות חרדה, דיכאון, הפרעות שינה ועוד.

פגיעה עצבית בגפיים

פגיעה בעצבית בגפיים יכולה להתרחש כתוצאה מנזק מקומי לעצבים בידיים או ברגליים או נזק מרכזי בחוט השדרה. כך לדוגמה פגיעה חמורה בחוט השדרה הצווארי יכולה להוביל לנכות בארבע גפיים (טטרפלגיה) חלקית או מלאה ופגיעות בחוליות של בית החזה ומטה יכולה לגרום לשיתוק ולמגוון תסמינים נוירולוגיים נוספים ברגליים, אך לא בידיים.

כשהפגיעה העצבית היא תוצאה של פציעה המערבת את חוט השדרה, בהחלט יתכן שלא רק הגפיים יסבלו מתסמינים נוירולוגיים אלא גם מערכות ואיברים נוספים.

כך לדוגמה פגיעה בעמוד השדרה המותני המערבת את חוט השדרה, יכולה לגרום לתסמינים נוירולוגים ברגליים ובמקביל לגרום לבעיות שליטה על הסוגרים. כך בדיוק פגיעה בחוליה C3 ומעלה יכולה לגרום לתסמינים נוירולוגיים בידיים וברגליים אך בנוסף לגרום לפגיעה בפעילות של הסרעפת.

עוד בנושא:

פגיעות אורתופדיות