אדם הנפגע בתאונת דרכים בדרך כלל יודע שכדי לקבל פיצויים בגין נזקי הגוף מהם הוא סובל, עליו להגיש תביעה לחברת הביטוח הרלוונטית. לעומת זאת אדם הנפגע בתאונת עבודה, יודע כי עליו לפנות למוסד לביטוח לאומי.
השאלה הקשה באמת היא מה צריך לעשות אדם שנפגע בתאונת דרכים, המוגדרת כתאונת עבודה ועל שאלה זו נענה בהרחבה במאמר שלפניכם.
באילו מקרים תיחשב תאונת הדרכים כתאונת עבודה?
לפי חוק הביטוח הלאומי, אדם שנפגע בתאונה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, זכאי לקבלת גמלה בגין הפגיעה שנגרמה לו בעקבות התאונה. החוק מרחיב את הכיסוי גם למקרים שבהם התאונה התרחשה תוך כדי הליכתו או נסיעתו של המבוטח לעבודה מבית מגוריו או מהמקום שבו לן (גם אם לא לן בביתו) או תוך כדי הליכתו או נסיעתו ממקום העבודה חזרה לביתו או למקום עבודה אחר.
יחד עם זאת, החוק קובע כי אם המבוטח סטה סטייה של ממש מהדרך המקובלת אותה הוא רגיל לעשות מדי יום ביומו, לא תוכר התאונה כתאונת עבודה. בנוסף ניתן יהיה להגדיר את תאונת הדרכים בתור תאונת עבודה רק אם הפגיעה נגרמה כתוצאה מסיכוני הדרך. לכן אם לדוגמה אדם שהיה בדרכו לעבודה נפגע כיוון שהותקף על ידי עובד אחר שהיה נתון איתו בסכסוך, לא ניתן יהיה להכיר בפגיעה כתוצאה של תאונת עבודה.
הדרך לעבודה מוגדרת כמסלול מהבית לעבודה או בלשון החוק: "דרך מקובלת". חשוב לציין כי ישנן סטיות מהדרך המקובלת, שלא פוגעות בזכאות של המבוטח להיות מוגדר כנפגע עבודה. כך למשל אם המבוטח עצר בדרך כדי לאסוף את הילדים מהגן או להוריד את הילדים בבית הספר או אם לדוגמה המבוטח עצר בדרך לעבודה כדי להתפלל בבית הכנסת, לא יהיה בכך כדי לפגוע באפשרות להגדיר את תאונת הדרכים כתאונת עבודה.
למי יש להגיש את התביעה?
בניגוד למה שנפגעים רבים חושבים, נפגעי תאונות דרכים המוגדרות כתאונות עבודה, לא נהנים מחופש בחירה בכל הקשור לזהות הגוף שאליו באפשרותם להגיש את התביעה. במקרים אלו הנפגע יכול לתבוע את דמי הפגיעה (היינו התשלום בגין עלויות הטיפול הרפואי והתשלומים בגין תקופת אי הכושר) אך ורק מהמוסד לביטוח לאומי.
איזה מסלול עדיף לקביעת דרגת הנכות?
בנוגע לקביעת דרגת הנכות, הדברים מעט שונים: הנפגע יכול לפנות לוועדה רפואית הפועלת מטעם המוסד לביטוח לאומי או לחילופין להגיש בקשה לבית המשפט לצורך מינוי של מומחה רפואי מטעמו.
לא ניתן לקבוע איזה מהמסלולים הנ"ל עדיף על פני האחר מבלי לבחון גורמים רבים המשתנים ממקרה למקרה. אי לכך, ההמלצה היא לפנות לעורך דין המתמחה בטיפול בנפגעי תאונות דרכים על מנת שניתן יהיה לגבש את האסטרטגיה הנכונה והמתאימה ביותר. יחד עם זאת, ישנם רבים הממליצים לנפגעי תאונות דרכים לבחור באפשרות המשפטית.
זאת כיוון שרופאים הפועלים מטעם בית המשפט, משקללים בקביעתם את האפשרות להחמרה עתידית וזאת בניגוד לוועדה הרפואית הפועלת מטעם המוסד לביטוח לאומי, המתייחסת למצבו הנוכחי של המבוטח בלבד.
קביעת הוועדה הרפואית אינה סופית שכן במקרה של החמרה, ניתן לפנות פעם נוספת בבקשה להופיע בפני הוועדה ולבחון את המצב מחדש. לכן לרוב אחוזי הנכות הנפסקים על ידי מומחים רפואיים הפועלים מטעם בתי המשפט, יהיו גבוהים יותר. מעבר לכל זה, המציאות מראה כי בדרך כלל הרופאים היושבים בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי נוטים להחמיר עם המבוטחים ובמקרים רבים הקביעות שלהם מקפחות את הנפגעים. לעומת זאת קביעת הרופאים הממונים על ידי בתי המשפט, לרוב מאוזנות ואובייקטיביות יותר.
האם ניתן לקבל פיצוי כפול?
באופן עקרוני הנפגע יכול לקבל פיצויים הן מחברת הביטוח והן מהמוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת עליו לקחת בחשבון כי מסכום הפיצוי שישולם על ידי חברת הביטוח, יקוזז הסכום שכבר שולם על ידי המוסד לביטוח לאומי. המשמעות היא שלא ניתן יהיה לקבל פעמיים פיצויים בגין אותו נזק. זאת כיוון שבתחום הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, לא קיים כפל פיצוי.
כמו כן המוסד לביטוח לאומי תובע את התשלומים ששילם למבוטח מחברת הביטוח ולא יכול להיווצר מצב שבו חברת הביטוח תצטרך לשלם יותר מ-100% מהסכום המגיע למבוטח בגין הנזק שנגרם לו בתאונה.
מדוע מומלץ שלא לקחת את הזמן עם הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי?
במקרים שבהם תאונת הדרכים מוכרת כתאונת עבודה, התשלומים עבור הטיפולים הרפואיים, תקופת ההיעדרות מהעבודה וימי המחלה, משולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי ולא על ידי חברת הביטוח. ישנם שני שלבים שיש לעבור כשפונים למוסד לביטוח לאומי: בשלב הראשון מגישים תביעה לדמי פגיעה והכרה בתאונה ובשלב השני יש להופיע בפני וועדה רפואית לצורך קביעת דרגת נכות.
את התביעה לתשלום דמי פגיעה והכרה בתאונה יש להגיש תוך שנה לכל היותר ממועד התאונה. הפסיקה המשפטית מקלה אמנם בנושא ההתיישנות אך מבוטח שיתמהמה ויגיש את התביעה לוועדה הרפואית לאחר יותר משנה, יסבול מניכוי חלק מסוים מהגמלה עבור כל חודש איחור.