בשונה מפגיעה גופנית פיזית, פגיעה נפשית אינה תמיד גלויה לעין באופן מידי, ולא תמיד מייחסים אותה למקום העבודה. עם זאת, יש 
מקרים בהם אירועים מלחיצים שמתרחשים בעבודה גורמים לאדם לחוות נזק או פגיעה נפשית. פגיעה כזו עשויה להיות מוכרת כפגיעת עבודה בביטוח לאומי, והעובד יוכר כנפגע עבודה. לדוגמא, לחץ נפשי ומתח יכולים להגרם בשל עומס במקום העבודה. היו מקרים בהם לחץ ומתח בעבודה גרמו גם להתמוטטות נפשית, כאשר המוסד לביטוח לאומי הכיר בהתמוטטות נפשית שנגרמה כתוצאה מלחץ יוצא דופן בעבודה, והחשיב זאת כתאונת עבודה.
אילו הוכחות יש להציג לביטוח לאומי כדי שתוכר פגיעת עבודה נפשית?
- צריך להוכיח שהפגיעה הנפשית ארעה בגלל אירוע יוצא דופן / חריג שארע במהלך העבודה;
הפגיעה צריכה להיות אירוע חריג נקודתי שמוגדר בזמן ובמקום מסוים ולא משהו מתמשך – לא מתח ממושך אלא מקרה ספציפי. למשל דכאון מתמשך בשל לחץ נפשי שנובע מדאגות כלכליות לא יחשב כפגיעת עבודה. - יש מקרים שמתח נפשי מתלווה לתאונה אחרת בעבודה ומוכר בעצמו כתאונה עבודה;
- צריך להוכיח קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה ובין הפגיעה הנפשית;
- צריך להוכיח בראיות שהאירוע גרם ללחץ נפשי אשר השפיע על העובד באופן סובייקטיבי;
כיצד והיכן ניתן לתבוע בגין פגיעה נפשית במהלך עבודה?
אפשר להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת תגמולים בשל נזק שארע למבוטח תוך כדי העבודה, או בשל העבודה;
ניתן לתבוע את מקום העבודה והמעסיק בתביעת רשלנות;
היה ומגישים תביעה למוסד לביטוח לאומי, והתביעה מוכרת בביטוח לאומי כתאונה עבודה – ניתן לעשות שימוש בהחלטת הביטוח הלאומי ולתבוע גם בנזיקין נגד המעביד בבית המשפט.
זה מה שחשוב לדעת כאשר מגישים תביעה לביטוח לאומי בעילה של נזק נפשי?
- התובע צריך להוכיח שנגרם לו לחץ חריג בזמן ספציפי;
- צריך לאסוף מסמכים רפואיים שמעידים על נזק נפשי;
- יש צורך בעדים שיעידו על המקרה – למשל עדות של חבר לעבודה במסגרתה הוא מעיד על עומס קיצוני שהוטל על התובע;
- יש צורך בחווות דעת מומחה בתחום הפסיכיאטריה או הפסיכולוגיה לתמוך בתביעה;
- כדאי לברר אם היו מקרים קודמים דומים במקום העבודה;
- חשוב לכתוב ולתזכר את האירועים שהביאו להתמוטטות הנפשית של התובע;
- חשוב להיעזר בעורך דין מומחה בתחום זכויות בביטוח לאומי, וחשוב להתכונן לוועדה של ביטוח לאומי;
- אם התביעה נדחתה, ניתן להגיש ערעור על החלטת ועדה של ביטוח לאומי לבית הדין לעבודה;
מן הפסיקה:
בית הדין האזורי לעבודה הכיר במחלה של מאניה דפרסיה ממנה סבל עובד בבנק עקב לחץ בעבודה.
במקרה הנדון עובד בנק הגיש תביעה בשל פגיעה נפשית עקב לחץ בעבודה. העובד טען שנחשף ללחץ אדיר בעבודה ביום עמוס בטלפונים ופניות אין ספור בכמות יוצאת דופן, דבר שגרם לו ללחצים בחזה ובהמשך למתחים וחרדות עד כדי נכות נפשית. בית המשפט קבע שבמקרה זה ארעה תאונת עבודה, והמוסד לביטוח לאומי ימנה מומחה לבדיקת המקרה.
מדובר בפסק דין שהווה אבן דרך לתביעות אחרות של עובדים, שסבלו מדיכאון ופגיעה נפשית בשל לחץ בעבודה. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתביעה כתאונת עבודה וזיכה את הנפגע בתגמולי נכות.
הודעת פיטורין שגרמה לפגיעה נפשית הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה
המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעה נפשית שנגרמה לעובד כתאונת עבודה, אחרי שהודע לו שרוצים לפטר אותו מהעבודה.
במסגרת התביעה ביקש העובד שיכירו בפגיעה הנפשית שלו כתאונת עבודה שארעה עקב פיטוריו. מדובר באיש שיווק שזומן לשימוע אחרי עבודה רבת שנים במקום, והודע לו שרוצים לפטר אותו בשל קיצוצים.
במסגרת התביעה טען העובד, שמקום העבודה היה מרכז חייו, ולכן כשהבין שרוצים לפטרו היה כל כך פגוע נפשית עד שרצה ליטול את חייו, ורק ברגע אחרון חזר בו ונמצא בחצר הבית ממוטט נפשית.
התובע התאשפז במרפאה לבריאות הנפש וסבל מנדודי שינה והתקפי חרדה. בתביעה נטען שהוא עבר אירוע חריג בעבודה, ולפיכך יש להכיר בפגיעה הנפשית כפגיעת עבודה, ולזמנו לוועדה לצורך קביעת אחוזי נכות ופיצוי. המוסד לביטוח לאומי אכן הכיר בפגיעה הנפשית כתאונת עבודה.
אולי יעניין אותך גם: